הריקוד המוזר של הלב
רונה קינן
היא כותבת לי שורות קצרות
ואני עונה במגילות
המחוות שלה מאופקות
ושלי עולות על גדותיהן
היא מזמינה אותי לארוחת בוקר
אני מזמין אותה לחנוכת בית
היא אף פעם לא תהיה שלי
אולי תהיה קצת לידי וגם זה לא בטוח
כמה מתוק ומריר הכאב,
רק בגללו אני מוכן להתאהב
בעיניים בורקות בחיוך רעב...
אני רוקד את הריקוד המוזר של הלב
כל היום אני הולך ונזכר
ברחובות של פאריז איך היה לנו קר
התחבקנו דקות ארוכות מתוקות
התעוררתי ושוב זה נגמר
(אבל) היום אני יוצא
היום אני עושה מעשה
מישהו זרק לי גלגל הצלה
ואמר אהבה זה דבר מדבק
היא מזמינה אותי להזהר,
אני מזמין אותה להשאר.
היא מגיעה בשעה המדויקת
ולרגע הכל מתאפשר.
The Strange Dance of the Heart
By Rona Kenan
She writes to me in shorthand
Me, I answer in volumes.
Her gestures, I’d say are stilted
And mine spill over their borders.
She invites me to breakfast
As I invite her to Thanksgiving.
She won’t be mine forever
No—maybe next to me, for a while, and of that I’m not certain.
How incalculably sweet, and how bitter the pain.
Just for its sake, may I love again
With flashing eyes, with a hungry smile…
I dance! the strange dance of the heart.
All day, I go and remember
The Parisian streets, and the cold December
For long, sweet moments we hugged
I woke up, and I was back in Denver.
(But) today I will breach
Today I burst onto the beach
Somebody tossed me the candy-cane ring
And said, love, what a sticky thing…
Gentle, I hear her say
At her place, what a fool, I invite her to stay.
She shows up on foot, at precisely the minute
And just then, just like that it all falls into place…
Then, I dance again.
Her answers make love, or I make love to them
She takes my arm, and in that faraway land…
I dance! the heart’s finest, this immortal dance.
Translated by Reuben Noam
רונה קינן וגידי גוב - הריקוד המוזר של הלב - Rona Kenan & Gidi Gov
Powered by Froala Editor
