כמו צמח בר
מָחָר אֲנִי אֶהְיֶה כֹּה רְחוֹקָה,
אַל תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי.
מִי שֶׁיֵּדַע לִמְחֹל -
יִמְחַל לִי עַל אַהֲבָתִי.
הַזְּמַן יַשְׁקִיט הַכֹּל
אֲנִי הוֹלֶכֶת לְדַרְכִּי.
זֶה שֶׁאָהַב אוֹתִי יָשׁוּב לִשְׂדוֹתֵיכֶם -
מִן הַמִּדְבָּר.
וְהוּא יָבִין – אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם
כְּמוֹ צֶמַח בָּר.
אֲנִי רוֹצָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי
לִצְמֹחַ לְאִטִּי.
הִרְבֵּיתִי לַחֲלֹם
הַחֲלוֹמוֹת טָרְפוּ אוֹתִי.
רָצִיתִי לְנַחֵם -
אֲבָל מָרְדָה בִּי תְּשׁוּקָתִי.
הָיָה מִקְסַם יַלְדוּת, הָיְתָה גַּם סְעָרָה
בִּזְרוֹעוֹתַי.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִדְלִיקָה אֵשׁ זָרָה
אֶת לֵילוֹתַי.
הָיוּ, הָיוּ עַרְבֵי גַּעֲגוּעִים
הָיוּ יָמִים טְרוּפִים.
הָיָה כְּאֵב חָבוּי
וּרְגָעִים מְכֻשָּׁפִים.
אֲנִי אֶזְכֹּר מַבָּט,
מַגַּע יָדַיִם בִּכְתֵפִי!
אֲנִי אֶהְיֶה לַצֵּל חוֹלֵף בִּשְׂדוֹתֵיכֶם
לְסוֹד נִסְתָּר.
הֱיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם
כְּמוֹ צֶמַח בָּר.
רחל שפירא, 1972
Like a Wildflower
Rachel Shapira, as recorded by Chava Alberstein
By dawn, I shall be far from here
do not go look for me
Whoever can forgive,
absolve me for my love.
Time settles everything
I walk away to my own drum.
He who loved me shall return to your fields—
from the plains,
And understand—that I lived among you then,
a wildflower.
I want to open my eyes, myself
my growth to captain
Increasingly I dreamed,
the dreams devoured me.
I tried to act from consolation
but rogue passion rebelled in me.
There was a storm, and a child’s fantasy—
in my embrace.
I am aware: a strange fire lit, and burned
away my nights.
There were, there were long, longing nights
there were rattled days
Imbedded there was pain,
and moments of silver refrain.
I shall remember faces, o
the brush of hands on shoulder-blades!
I’ll be unto a shadow, passing through your fields on the way—
to hidden bower.
Farewell, so long; I lived among you then
a wildflower.
Translated by Reuben Noam
Powered by Froala Editor
